מחקרים שכמעט מתנגשים בתורתו של דרווין הוכיחו שבטבע קימת אבולוציה תרבותית שאיננה גנטית. הורים מנחילים התנהגויות העוברות מדור לדור ומשפיעות באופן ישיר על הסלקציה ועל ההתפתחות הביולוגית. פרט לדוגמה הקלאסית של ציפורי הירגזי בבריטניה שלמדו לפצח פקקים של בקבוקי חלב ולגרד את השמנת שצפה מעל הרי שקיימות עוד כמה דוגמאות תמוהות. למשל, הביריה - מין גומי חובק גרב שנראה לאחרונה על ירכיהן הענוגות של נשים בשנת 1949 ועדיין מרטיט חלציהם של גברים כסמל סקס, ורצוי בצמידות למחוך ויקטוריאני, ובראש סולם הנשיות צועדים העקבים הגבוהים והמחודדים של הנעל הנשית.

הגיעה העת, בנות, לנתק את הרצף הגנטי הפגום הזה שהשחית גם את מוחותיכן ולהימלט כל עוד שפיותכן בכן ממסדר נעלי הגובה הכובל הזה.

וזה אפשרי. לראייה, מושא החשקים הגברי עבר מסופגנייה לבנבנה בנוסח הצייר רפאל לבר רפאלי שדופה ושזופה. זה לא בשמיים להסיט את המבטים החומדים אל אצבעות רגליים נטולות סבל בסנדלים שטוחים, שימשיכו אל גב נטול חריקות, ימשיכו דרך ציצים שלא יראו כמו ככרות בטון בכביש ויגמרו בחיוך משוחרר...

משוגעות – רדו מהגג!

לא צריך לעבור בחינות בפיזיותרפיה כדי לדעת כי הנזק שגורמות נעלי העקב עלול להשפיע במוקדם או במאוחר על כל אזורי הגוף. העקבים משנים את כל האנטומיה והפיזיולוגיה של עמוד השדרה. השרירים המייצבים מופעלים בצורה לא טבעית והמכאניקה של המפרקים נפגעת. גיד אכילס (זה שבין העקב לקרסול) מתקצר וחשוף לדלקות, העצם שליד הבוהן בולטת לצד בתופעה הקרויה האלוקס ואגוס, והאצבעות בתופעת "אצבע פטיש" מתרוממות כמשולש בלי יכולת להתיישר, שלא לדבר על יבלות ושפשופים מגעילים. אתן מבינות, בודאי, ששום פרנץ' מניקיור לא יהפוך אז את כף רגלכן לרגל סינדרלה מזמינת ליטופים.

 מי הסדיסט שקבע ששילוב כה מכוער של סקיני ג'ינס ונעלי עקב הוא פסגת האופנה?

אם תציצו בערוצי טלויזיה המקרינים סרטים ישנים ותתקלו באודרי הפבורן בסרטים משנות החמישים בג'ינס צרים ונעלי בלרינה שטוחות לא תוכלו שלא להסכים שהיא נראית נפלא.

לא השתכנעתן וקשה לכן לרדת מהגג? עשו זאת צעד אחר צעד. הוסיפו בהדרגה עובי לעקבים ובמקביל קצצו בגובה. אין צורך לעמוד בשימוש יומיומי על עקבים גבוהים מ-5 ס"מ, ורצוי שהעקב לא יהיה עשוי עץ נוקשה, אלא מגומי.

אם אתן מהגמדות שלא מגיעות למדפים הגבוהים בסופר, נסו עקבי רוקי. הם תמיד באופנה. ישנם גם מדרסים פלאיים המגביהים את הבת-אדם מהבפנוכו של הנעל.

יצרנים חובבי סניקרס המודעים לבעיה יצרו דגמים שהעקב שלהם מוסתר ויוצר שילוב של סניקרס ופלטפורמות. מבחר נאה בסגנון זה יש למותג 20%-80% (השיג בבוטיק שושו התלאביבי) ששמו בא לו מההנחה שאנו נוטות ללבוש עשרים אחוז מהמלתחה שלנו במשך שמונים אחוז מהזמן.

ציץ משוחרר לא יוחזר

וגם אם חשבתן שהגעתן לצעד קליל ובטוח, הדבר לא יתאפשר אם תארזו את עצמכן בחצאיות העיפרון המזעזעות האלה.ואיך בכלל עושים פיפי עם הסיוט הזה?

ואם נשמתן לרווחה לרגל היעלמותה של אופנת גזרת המכנסיים הנמוכה שדגמה מגוון גומי של תחתונים ו"שניצלוני" מותניים ים תיכוניים, החליטו דרקוני האופנה לעבור לקיצוניות הפוכה והעלו את החגורה עד קו הציצים, משהו שלא מאפשר לגוף לנשום פרט לעובדה שהוא מעניק לגוף פרופורציות מגוחכות. מספיק שאתן לובשות חזיות למטרה זו וממש אין צורך להיכנע לאופנה הזו. ואם בחזיות עסקינן, לפני זמן מה פורסם בעיתונות סיפור על עלמה באחת ממדינות הים שנפגעה מכדור תועה בחזה ויצאה ללא פגע כי הכדור נעצר בברזל של החזייה.

ברוב ימות השנה השריון המפורזל שנראה כמבנה  שתוכנן בידי אדריכלים הזויים מעיק ומהווה מקור לאגלי זיעה ופסים אדמדמים על העור, ואתן נפטרות בחדווה מהמתקן ברגע נחיתתכן על סף הבית כדי שתוכלו ללגום מעט אוויר.

למה, מה קרה? חזיות רכות ונאות עושות מצוין את העבודה וגם גוזיות צבעוניות נראות מקסימות מתחת לחולצה קיצית.

האופנה בימינו אינה מחזירה אתכן לציצים הפמיניסטים המשוחררים של הסיקסטיז.

בחנויות תמצאו חולצות בעלות חזייה קלה מובנית או בעלות גזרה החוסכת את ייסורי לבישת המתקן הזה. הצמד שלכן יראה בהן ייצוגי דיו.

בנות יקרות – אתן בלבד תקבענה את האופנה.

את הפנטזיות הגבריות ההזויות תראו על מסך טלוויזיה בערוץ האופנה כשאתן מתענגות על גלידה מרעננת ואין לכן שום רעיונות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד.